טקסט
עוד
קיימים כבר כיום כלי מלחמה נשלטים מרחוק או אף אוטונומיים, באוויר בוודאי, אבל גם בים, וגם ביבשה: לגבי האוויר ישראל היא בין המובילות בעולם בכתב"מים ורחפנים, אבל לגבי היבשה אציג כאן שלושה כלים: 1 הוא הטנק הרובוטי הישראלי, ROBUST של מפא"ת ושותפים – (M-RCV Medium Robotic Combat Vehicle), developed by the Ministry's Directorate of Defense Research and Development (DDR&D), the Tank and APC Directorate, and the Israeli security industrie שקיים המדגים הטכנולוגי אבל הוא נזרק לפח.
והשני הוא הטנק הבלתי מאויש הטנק הרובוטי החדשני שלה שעל פיתוחו היא עובדת בשנים האחרונות. Ripsaw M5 (המסור) מתוכנן לבצע מגוון רחב של משימות. את הטנק הלא מאויש הזה ניתן לציד גם בחימוש אל-הרג לדיכוי מהומות ובגלל אמצעי התצפית והוויזואליה שיש עליו, גם לאסוף מודיעין בטווחים קרובים. הטנק יכול להיות מצויד בהגנה אקטיבית כמו מעיל רוח, נושא טילים מתבייתים, מקלעים, רומי רימונים, רובה צלפים ועוד. יש לו כושר חדירות גם בשטחים קשים לתנועה, התמצאות מלאה בשטח, מהירות של עד 90 קמ"ש, יכולת לשלוח רחפן לחוזי מעבר לגבעה, יכולת חדירה למתחמים רוויי סכנה, פירוק מטענים, איתור פירים, השמדת מוקשים. ועוד ועוד. ישראל יכולה לרכוש הטנק הזה מארה"ב.
השלישי הוא הגארדיום, הישראלי, כלי רכב אוטונומי 4 גלגלי, חמוש במגוון חימושים, יכולת לבצע סיורים אלימים, כושר פעולה מעולה בלוחמה אורבנית, כסייר שטח שמייתר החיילים. אבל הכלי כבר נזרק לפח על ידי צה"ל, לאחר שהפך מבצעי ב2008 והוכיח יכולותיו.
אויבינו זה מכבר נכנסו למרוץ החימוש של הלוחמה מרחוק. כדאי שנתעורר ומהר.
הצו המוסרי והאסטרטגי: לפתחם מהר, ליצרם מהר, לרכשם בהקדם האפשרי, להטמיעם במהירות בכוחות הלוחמים, להופכם למבצעיים לשנות את דוקטרינת הלחימה, ללוחמה נשלטת מרחוק, להשקיע את עיקר תקציב הביטחון בלוחמה נשלטת מרחוק, לשנות את הדיסקט לפיקוד הצבאי הבכיר.
הרובוטים הנשלטים מרחוק, הם רק זרועו הארוכה של הלוחם בתוך שדה הסכנה. קיימים כלים מבצעיים וקיימות היכולות, ויש התכנות בטווח קצר לפתח עוד יכולות וליישמם בשדה הסכנה. .
סרטון של הגארדיאן הסוקר את נושא הרובוטים הלוחמים: https://www.theguardian.com/technology/video/2023/feb/24/how-killer-robots-are-changing-modern-warfare-video
נכון שאין לנו עדיין את מלוא ההיקף של הכלים הנדרשים, אבל כבר היום יש כלי מלחמה נשלטים מרחוק באויר, ביבשה ובים, שמאפשרים לקחת סיטואציה מבודדת, כגון איתור פירים בשטח נתון – חישופם חיסולם וחיסול המנהרות תחתיהם באמצעות רובוטיקה. נכון, אי אפשר עדיין להכיל את כל עזה בכלים נשלטים מרחוק, בגלל שאין לנו את מצאי הכלים הנדרש, פשוט אין מספיק כלים. אבל כדאי ואפשרי להדגים סיטואציה מבודדת שבה מבוצעת העבודה מבלי שכל חייל יהיה בטווח הסכנה. תפקידם של הלוחמים הוא להפעיל את הכלים מרחוק.
מלחמת עזה וגם בזירות האחרות צפויה מלחמת התשה ארוכת טווח שתוביל בהכרח לקציר דמים בקרב לוחמינו, והרובוטיקה אם תוכנס במהרה יכולה להציל חיי לוחמינו.
דוקטרינת לוחמה נשלטת מרחוק שאלות ותשובות
שאלה: הרי יש כבר רובוטיקה לצה"ל והוא מפעילה בעיקר באוויר אך גם בלוחמת היבשה, אז מה בעצם אתה מחדש?
תשובה: בדוקטרינת הלוחמה הקיימת, כלי מלחמה נשלטים מרחוק משמשים במשימות רבות ההולכות וגדלות במהירות וזה מצוין. המלחמה הנוכחית מכתיבה שימושים הולכים וגדלים במהירות. אולם בדוקטרינת ההפעלה הקיימת הלוחמים מהווים את הציר המרכזי ואולי אף היחיד בלוחמת היבשה. כל תודעת הקרב והלוחמה מבוססת על הימצאותם של הלוחמים, של הצבא האנושי בתוך שדה הקטל. אולם תמצית דוקטרינת הלוחמה הנשלטת מרחוק היא שדווקא הימצאותם של הלוחמים מחוץ לשדה הקטל, מחוץ לטווח הסכנה, היא שמקנה את היתרון המרכזי והמהותי, את נקודת העוצמה העיקרית של הלוחמה מרחוק. הימצאותם של הלוחמים בקרב, פגיעותם על כל השלכותיה, רק פוגעת בלוחמה הרובוטית, אינה מביאה לידי ביטוי את עוצמתה המלאה והיא רק גורמת לכך שאין אפשרות לאופטימיזציה של הרובוטיקה על כל אפשרויותיה העצומות.
שאלה: מהי תמצית דוקטרינת לוחמה מרחוק?
תמצית הדוקטרינה: כלי מלחמה נשלטים מרחוק חייבים להחליף את הלוחמים במשימות מסוכנות – הם זרועו הארוכה של הלוחם בתוך שדה הסכנה, כאשר הלוחמים עצמם שולטים בכלים מתוך עמדות ממוגנות. בדרך זאת ניתן, לחסוך בחיי אדם, לחסוך בעלויות הביטחון משמעותית, לשחרר כוח אדם מגויס למשק, להגדיל מאוד את היצוא הביטחוני, ליצור הרתעה עודפת שתביא לביטחון ושלום המבוסס על כידוני העליונות הטכנולוגית שישראל עוד טרם חוותה.
@ אנחנו רואים שצה"ל מפעיל רובוטיקה, בעיקר רחפנים ומטוסים נשלטים מרחוק, אז בעצם מה אתה מחדש?
תשובה: הדוקטרינה הקיימת בצה"ל היא מרכזיות הלוחם בשדה הקרב, בעוד שמהות דוקטרינת לוחמה מרחוק הוא הימצאות הלוחם מחוץ לשדה הקטל, ובכך דווקא מושג יתרונה המרכזי של הלוחמה מרחוק. בדוקטרינת הלוחמה הקיימת, כלי מלחמה נשלטים מרחוק ובעיקר אוויריים, משמשים במשימות רבות ההולכות וגדלות במהירות, המלחמה הנוכחית מאיצה מאוד את חדירתם וזה מצוין. אולם תפיסת מרכזיותם של הלוחמים בתחום הסכנה חייבת להשתנות. כל תודעת הקרב והלוחמה מבוססת על הימצאותם של הלוחמים, של הצבא האנושי בתוך שדה הקטל. אולם תמצית דוקטרינת הלוחמה הנשלטת מרחוק היא שדווקא הימצאותם של הלוחמים מחוץ לשדה הקטל, מחוץ לטווח הסכנה, היא שמקנה את היתרון המרכזי והמהותי, את נקודת העוצמה העיקרית של הלוחמה מרחוק.
שאלה: מהם יתרונות הלוחמה הרובוטית על פני לוחמה קונבנציונלית:
תשובה: א. מניעת אובדן חיי לוחמינו, נפגעינו פצועינו ונכינו, על כל הטרגיות שבכך וכל המשתמע מכך והדברים ידועים. לעומת זאת, איש לא יבכה על רובוט שהושבת.
ב. חיסכון בעלויות העצומות של טיפול בנפגעים, בפצועים, בנפגעי הפוסט טראומה, בנכים הרבים לאורך כל חייהם, וכמובן הטיפול המתחייב במשפחות השכולות, כל אלה עולים הון עתק ובחשבון ארוך טווח הופכים את הלוחמה הרובוטית זולה לעין שיעור בהשוואה ללוחמה מאוישת בתוך שדה הסכנה.
ג. הרובוטים אינם מתעייפים, אינם זקוקים למזון, אין להם משפחות אכולות חרדה, והם יכולים גם לפעול בסביבות עוינות שלוחמים אינם יכולים, כמו מנהרות ממולכדות, או אזורים נטולי חמצן
ד. מתברר שעלות פיתוחם, יצורם והפעלתם של הרובוטים זולה לעין שיעור מאשר עלות כלים מאוישים. מכאן עוד חיסכון עצום בכסף ואפשרות לקיים מערכת צבאית זולה בהרבה מאשר הקיימת. בתקציב נמוך בהרבה אפשר לבנות כלים רבים שנשלחים לשדה המערכה, עם מיותרות רבה ונכונות לאובדן כלים שהוא חלק ממחיר המלחמה והכל בתקציב נמוך בהרבה.
ה. כלי רובוטי אחד הנע על גלגלים, או אף רובוט הומנואיד הנע על שתי רגליים, עם חימושים מגוונים, וכוח אש עודף, מקלעים, טילים מתבייתים, רימונים, ויכולת גם להתאבד ולקטול חוליות או מטרות מוגדרות מראש, חיישנים רבים, היכולים לנטר את השטח ולשלוח לאחור בזמן אמת את תמונת הקרב בדיוק ובאמינות שעולה על יכולתם של הלוחמים המצטיינים ביותר.
שאלה: מה להערכתך לוח הזמנים לחדירת הדוקטרינה שאתה מדבר עליה?
תשובה: חלק ממשמעותי מהמצאי באוויר כבר קיים, ישראל כבר מפעילה מגוון רחב של לוחמה מרחוק באוויר, בעיקר כתב"מים משוכללים ביותר וגם ורחפנים מכל הסוגים והמינים, עם יכולות טכנולוגיות עודפות. אולם יש להרבות מאוד את כמות הכלים וגם להרחיב את שימושיהם, כך שכלים מהאוויר יוכלו לבצע משימות מסוכנות, תוך צמצום מהיר של החיילים בטווחי הסכנה. לעומת זאת, לוחמת היבשה הנוכחית, כמעט נעדרת כלי שטח מכל הסוגים והמינים, כגון טנקים נשלטים מרחוק. אני מציג כאן מתוך מה שהתפרסם רק מעט מזער מהכלים הרובוטים שכבר קיימים, לצורך הדגמת יכולות.
כבר ב 2008 נכנס לשימוש מבצעי הגאראדיום.
https://www.iai.co.il/p/guardium
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9D#
גארדיום בפעולה
הגארדיום (באנגלית: Guardium), שנקרא בצה"ל שותף נאמן, הוא כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ) שנועד לסייר ולבצע פטרולים בגבולות עוינים, כגון בציר הוברס, בהם יש סכנה לירי נ"ט והפעלת מטענים כנגד הכוחות המפטרלים. הכלי פותח על ידי חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ואלביט מערכות ושכנה ביקנעם.
הכלי מבוסס על שלדת מכונית תומקאר ויכול לשאת כ-300 ק"ג הכולל שריון, חיישנים ומערכות תצפית, ולעיתים אף כלי נשק. הכלי מצויד במערכת מיקום טקטית המאפשרת לו פעילות אוטונומית לצד פעילות בשלט רחוק ממרכז הבקרה. הכלי נשלט מרחוק על ידי מפעיל בתחנה קרקעית אך גם בעל יכולת ניהוג אוטונומית ויכול לבצע פטרולים במסלולים מתוכננים מראש. הכלי מסוגל לנוע במהירות 80 קמ"ש.
בשנת 2008 החל צה"ל בהצטיידות ניסיונית בגארדיום, תחת השם "שותף נאמן", ובהכנסתו לשירות מבצעי. גם רשות שדות התעופה בחנה שימוש בגארדיום לאבטחת שדות התעופה של ישראל, ובעיקר נמל התעופה בן-גוריון.
עד סוף 2009 שירת הגארדיום על ציר הוברס והופעל על ידי בני ישיבות הסדר שהתגייסו לחיל ההנדסה הקרבית. בהמשך עבר להפעלה על ידי חיל מודיעין השדה ומאוחר יותר לאחריות אוגדת עזה. הרכב שירת בהצלחה בגזרה והוחלט להרחיב את השימוש בו גם לגזרות אחרות. באמצע שנת 2010 החלה קליטת הרכב בפיקוד הצפון.
בשנת 2016 החליטו התעשייה האווירית ואלביט מערכות לסגור את חברת ג'י-ניוס ולהביא את מיזם גארדיום לידי סיום, לאחר שלא התקבלו הזמנות משמעותיות לכלי. גארדיום ממשיך להופיע בסל המוצרים של התעשייה האווירית.
קיים גם הרובוט הקטן בעל יכולת חדירה פנטסטית גם למנהרות ויתכן שאף נעשה בו שימוש, אך הנושא חסוי.
Leave a Reply