התגייסתי עם יוני נתניהו לצנחנים

תרשו לי מעט נוסטלגיה, על ימים רחוקים בצנחנים, קטע קטן מההסטוריה של צהל

התגייסתי עם יוני נתניהו לצנחנים גדוד 890, אוגוסט 64 (יוני היה חלק ממה שכונה הקבוצה הירושלמית), גדוד שהתפצל מיד לאחר תקופת המע"צ (בזבוז זמן, שם כבר התגליתי כברדקיסט לא קטן, לא היה לילה שלא קיבלתי שעה שעתים שמירה, שסומנה בהרמת אצבע או שניים), לשני גדודים, ל 890 המקורי בראשות צורי שינקין, היום שגיא, ול-202 בראשות המג"ד פיחוטקה ודן שומרון כסמג"ד, לימים רמטכ"ל.
רפאל איתן (רפול, לימים רמטכ"ל) היה מפקד חטיבת הצנחנים 35 שכללה את שני הגדודים וכן גדוד 50 (גדוד החנונים).
צורי, אימץ לעצמו את שם המשפחה העברי שגיא. כל מי שנשלח לחו"ל התבקש ע"י בן גוריון לעברת את שמו. עם צורי אני לאחרונה בקשר ואפילו הדביק אותי בקורונה קלה.
צורי מי שלא יודע תרם עם סיום תפקידו כמגד 890 רבות לשח הפרסי ובעיקר לכורדים, כאשר בשליחות המדינה הכשיר את הלוחמים הכורדים בראשות מוסטפה ברזני למלחמה מול עירק, ואף סייע בתכנון הקרבות.
לצורי שמכיר היטב את האירנים, יש הצעה מעניינת לבעית הגרעין האירני, אבל זה לא כאן.
באחד התרגילים החטיבתיים, רפול שהצטרף לזחל"ם של פיחוטקה מגלה שאני עומד מאחריו על הזחל"מ הדוהר באבק המדבר, ללא קסדה.
רפול העיף אותי מהזחלם, ללא כל ווג'ארס ועניינים, ושלח אותי רגלית אל הבסיס.
זה היה רפול. אהבנו אותו גבר שבגברים, מהיחידים שהיה עוצר טרמפ לכל חייל.
בין מפקדי הפלוגות ב 202 היו אמנון ליפקין, לימים הרמטכ"ל שחק, שובב גדול שפעם ריסס עם עוזי בין רגליו של הרופא הגדודי (קטן וחמוד)
ומתן וילנאי, שנחשב להבטחה הגדולה להגיע לרמטכלות, אבל לאחר שנים חלה בסרטן מוח, ולאחר שהחלים לך תדע איך זה השפיע.
מתן וליפקין הצטרפו מיד לאחר קורס קצינים ל-202, עוד עם יסודו על מגרש המסדרים.
צורי כמגד 890, הסביר לי לאחרונה את הסיבה לפיצול, 9 פלוגות היו יותר מדי.
באחד ממסעי הניווט של הפלוגה של מתן (אחד מחייליה היה יונתן גפן אללה ירחמו) אליו הצטרפתי כטרמפיסט, ניתקע אחד החיילים בפחד על הגבעה במדבר יהודה, לאחר שחלק ממנה התמוטט תוך טיפוס.
לוחמי הפלוגה האמיצים עברו ליד ואף לא קשוח אחד העז לעלות, ורק אני האידיוט (כבר אז הייתי מוכר כחסר אחריות שלא מתיישר עם המציאות) עליתי לבדי, וכך צעד אחר צעד ירדנו בחשש. לקראת הסוף הגיע מתן המ"פ עם חבלים לסייע.
אסא קדמוני היה מפקד פלוגה בגדוד 890 השכן. שני הגדודים ישבו ביחד במחנה כפר יונה (מחנה 21), כשרק כיכר השמוק (ככה קראנו לו) הפריד בינינו.
באחד הימים, כך עבר הסיפור בין חיילי שני הגדודים, אחד מחיילי הפלוגה של אסא נעצר במחנה המשטרה הצבאית בבית ליד, שהיה בפתח הכביש המוליך למחנה כפר יונה.
אסא, כך סופר, פשט עם חיילי הפלוגה על מחנה המשטרה הצבאית, שיחרר את החייל העצור, ופירק אגב כך, את מחנה המשטרה הצבאית, למען יראו ויראו.
מאז לא שמעתי שעצרו צנחן על לבוש מרושל או ללא כומתה אדומה על הראש, והיינו די ברדקיסטים.
וזה לא הכל. ברזני (לימים צבי בר), היה סמגד 890, שנודע בגישתו היצירתית לחיילים שהגיעו אליו למשפט.
מספרים שהיה הולך בהורדת ידיים עם הנאשם, ואם ניצחת, יצאת נקי בלי חירטוטים.
אחד החיילים שנתפס מחוץ למחנה ללא פס, הסביר את המניע. הוא חמק אל החברה בכפר יונה הסמוכה כאשר הוא מנמק בהצבעה אל האזור האסטרטגי במכנסים.
ברזני כך סופר, טפח לחייל על השכם והוציא אותו נקי.
בצנחנים הערצנו את האמיצים האידיוטים שלא חששו לומר את האמת.
נו טוב, מאז השתנו הדברים…
ונחזור ליוני שנשאר ב-890 (יש אומרים שעבר לגוף שפעל במטה החטיבה בתל-נוף, אפשר לברר עם עידו או עם ביבי) הגיע לקורס קצינים אותו סיים כחניך מצטיין.
יוני גבר שבגברים, בלט כבר אז מעל כל השאר.
יהי זיכרו ברוך
אין תיאור זמין לתמונה.
הצגת נתוני השימוש והמודעות

קידום פוסט
כל הרגשות:

Alon Beck, Avi Portugheis ו417 נוספים

Leave a Reply

Your email address will not be published.